הבעיה

מדממים כסף בשני הקצוות.

מלאי הוא המקום שבו רשת קמעונאית מפסידה הון בשקט. הרשת הזו הפסידה בשני הקצוות בבת אחת, סחורה טרייה שהוזמנה ביתר ונרקבה בפח, ורבי-מכר חסרים במלאי בשעות השיא בזמן שלקוחות הלכו למתחרה.

השורש היה שהקנייה רצה על תחושת בטן. קניינים ומנהלי מלאי עבדו מול גיליונות ישנים והזמינו לפי מה ש"הרגיש נכון" או לפי מה שהזמינו בשבוע שעבר, בלי באמת לנתח את הביקוש שמולם. אחוזים דו-ספרתיים משורות המוצרים המתכלות ביותר (מוצרי חלב, מאפייה, פירות וירקות) הלכו ישר לפח כי הוזמן יותר ממה שאפשר למכור בזמן. ושום דבר לא חיבר את הקופות בסניפים (מה שנמכר עכשיו) למרכז הלוגיסטי ולספקים בזמן אמת.

מה עשינו

החלפנו את הניחוש בתחזית.

והשארנו יד אנושית על כפתור ההזמנה, כך שאף אחד לא הזמין בעיוור.

דאטה

צינור אחד מאוחד

במקום שכל סניף ומחלקה יעבדו לבד, חיברנו את נתוני הקופה החיים ישר למערכת הלוגיסטיקה הקיימת של הרשת, תמונה אחת בזמן אמת של מה שבאמת נמכר, איפה.

אותות

העולם שמחוץ לחנות

הזנו למודל את המשתנים החיצוניים שבאמת מזיזים סל קניות (ימי שיא, חגים ומזג אוויר) כך שהתחזית משקפת את השבוע שמגיע, לא רק את השבוע שחלף.

תחזית

לכל סניף, לכל מוצר

במקום שקניין ינחש כמה ארגזים להזמין, המודל קורא את קצב המכירה בזמן אמת ומפיק המלצת הזמנה מדויקת ומותאמת לכל מוצר בכל סניף.

מתכלים

סחורה טרייה קודם

משקל מיוחד לשורות המוצרים קצרות החיים (מוצרי חלב, מאפייה, תוצרת) שבהן הזמנת יתר פירושה פח והזמנת חסר פירושה מדף ריק, והכמות הנכונה היא מטרה נעה.

שליטה

הקניין נשאר אחראי

לא נתנו ל-AI להזמין בעיוור. כל בוקר מנהל הרכש מקבל רשימת המלצות מסודרת בטלפון, סוקר אותה, ומאשר את ההזמנה לספק בהקשה אחת.

חי

מחובר למערכות הקיימות

הכול רץ מול המערכות שהרשת כבר משתמשת בהן (קופות, לוגיסטיקה, ספקים) כך שזה הפך לחלק מהשגרה היומית ולא עוד כלי מוברג בצד.

התוצאה

מדפים מלאים יותר, פחים ריקים יותר.

כבר ברבעון הראשון, שני קצוות ההפסד התחילו להיסגר.

חי

בזבוז נמוך ב-~30%, חוסרים נמוכים ב-60%

סחורה שפגה והלכה לפח ירדה בכ-30% כבר ברבעון הראשון, הפסד חודשי גדול וחוזר שנחתך. אירועי מדף ריק על מוצרים מבוקשים ירדו ב-60%, מה שהעלה את המחזור ישירות והשאיר לקוחות מרוצים יותר בחנות.

היום של הקניין

מ-4 שעות ל-15 דקות

השחיקה היומיומית של הקניינים על חישובי מלאי והזמנות התכווצה מכארבע שעות ביום לכחמש עשרה דקות, סקירה מהירה והקשה לאישור המלצות המערכת, כששאר היום חוזר לעבודה שדורשת אדם.

למה זה מחזיק

תחזית שקניין סומך עליה.

הסיבה שזה מחזיק היא שהאדם אף פעם לא יצא מהתמונה. ה-AI עושה את הניתוח שגיליון לא יכול ומעביר המלצה ברורה; הקניין, שמכיר את השטח, עדיין מחליט ומאשר. האיזון הזה (חיזוי חד עם אדם על ההזמנה) הוא מה שהופך אותו לבטוח להרצה כל יום, וזו אותה משמעת שמאחורי עבודת האינטגרציה למערכות ותיקות שלנו.

עוד פרויקטים

עבודות נוספות.

זורקים סחורה לפח כל חודש?

לתיאום שיחת אסטרטגיה בזבוז וחוסרי מלאי הם בדרך כלל אותה בעיה. שלושים דקות, בלי מצגות. אפשר גם לקרוא על AI לקמעונאות ומסחר אלקטרוני או לעיין בעוד פרויקטים.