הבעיה

הפסד כספי כפול משני קצוות שרשרת האספקה.

ניהול המלאי הוא המקום שבו רשתות קמעונאיות מפסידות הון בשקט. הרשת הזו סבלה מהפסד כפול: סחורה טרייה שהוזמנה בעודף ונרקבה בפח, לצד מוצרים מבוקשים שאזלו מהמדפים בשעות השיא ושלחו את הלקוחות ישירות למתחרים.

מקור הבעיה היה פשוט: תהליך הרכש התבסס על תחושות בטן. קניינים ומנהלי מלאי עבדו עם גיליונות אקסל מיושנים והזמינו לפי אינטואיציה או על בסיס נתוני השבוע שעבר, ללא ניתוח מעמיק של הביקוש בפועל. שיעור דו-ספרתי מקטגוריות המוצרים המתכלים ביותר (מוצרי חלב, מאפייה, פירות וירקות) נזרק ישירות לפח, פשוט כי הוזמנו כמויות גדולות מכפי שניתן למכור בזמן. בנוסף, לא היה שום חיבור בזמן אמת בין הקופות בסניפים (נתוני המכירות בפועל) לבין המרכז הלוגיסטי והספקים.

מה עשינו

החלפנו את הניחושים בתחזית מדויקת.

הקפדנו להשאיר גורם אנושי בשלב אישור ההזמנה, כדי למנוע רכש אוטומטי עיוור.

דאטה

תשתיות דאטה אחודות

במקום שכל סניף ומחלקה יעבדו במנותק, חיברנו את נתוני הקופות ישירות למערכת הלוגיסטיקה הקיימת של הרשת, וייצרנו תמונת מצב אחודה בזמן אמת של המכירות בפועל בכל סניף.

אותות

משתנים מחוץ לכותלי החנות

שילבנו במותג משתנים חיצוניים המשפיעים ישירות על התנהגות הצרכנים (ימי עומס, חגים ומזג אוויר), כך שהתחזית משקפת במדויק את השבוע הבא, ולא רק משחזרת את השבוע שחלף.

תחזית

ברמת הסניף והמוצר הבודד

במקום שהקניינים ינחשו כמויות, המודל מנתח את קצב המכירות בזמן אמת ומפיק המלצות רכש מדויקות לכל מוצר בכל סניף.

מתכלים

תעדוף לסחורה טרייה

משקל מיוחד לשורות המוצרים קצרות החיים (מוצרי חלב, מאפייה, תוצרת) שבהן הזמנת יתר פירושה פח והזמנת חסר פירושה מדף ריק, והכמות הנכונה היא מטרה נעה.

שליטה

השליטה נשארת בידי הקניין

לא אפשרנו ל-AI לבצע הזמנות באופן אוטומטי ועיוור. מדי בוקר, מנהל הרכש מקבל לנייד רשימת המלצות מסודרת, עובר עליה ומאשר את ההזמנה לספק בלחיצת כפתור אחת.

חי

חיבור ישיר למערכות הקיימות

הפתרון פועל באינטגרציה מלאה עם המערכות הקיימות של הרשת (קופות, מערכות לוגיסטיקה וספקים), מה שהפך אותו לחלק בלתי נפרד מסדר היום של העובדים, ולא לעוד כלי חיצוני ומסורבל.

התוצאה

מדפים מלאים יותר, פחות בלאי בפח.

כבר במהלך הרבעון הראשון, שני מוקדי ההפסד החלו להצטמצם משמעותית.

חי

צמצום הבלאי בכ-30%, ירידה של 60% בחוסרי מלאי

סחורה שפגה והלכה לפח ירדה בכ-30% כבר ברבעון הראשון, וכך נחתך הפסד חודשי גדול שחזר על עצמו שוב ושוב. המקרים של מדף ריק במוצרים מבוקשים ירדו ב-60%, מה שהעלה את המחזור ישירות והשאיר את הלקוחות מרוצים יותר בחנות.

היום של הקניין

מ-4 שעות ל-15 דקות בלבד בלבד

העבודה הסיזיפית של הקניינים על חישובי מלאי והזמנות התקצרה מכארבע שעות ביום לכחמש עשרה דקות בלבד של סקירה מהירה ואישור ההמלצות. שאר יום העבודה התפנה למשימות אסטרטגיות שבאמת דורשות מגע יד אדם.

למה זה מחזיק

תחזית שקניינים סומכים עליה.

הפתרון הזה מחזיק מעמד כי הגורם האנושי מעולם לא יצא מהתמונה. ה-AI מבצע את ניתוח הנתונים המורכב שגיליונות אקסל אינם מסוגלים לעשות ומציג המלצה ברורה, בעוד הקניין, שמכיר את השטח, שומר על סמכות ההחלטה והאישור. האיזון הזה (חיזוי חד בשילוב "חתימת אדם" על כל הזמנה) הוא שהופך את המערכת לבטוחה להרצה יומיומית, וזו אותה משמעת מקצועית שעומדת בבסיס עבודת האינטגרציה למערכות ותיקות שלנו.

עוד פרויקטים

פרויקטים קשורים.

זורקים סחורה לפח מדי חודש?

לתיאום שיחת אסטרטגיה בזבוז וחוסרי מלאי הם בדרך כלל אותה בעיה. שלושים דקות, בלי מצגות. אפשר גם לקרוא על AI לקמעונאות ומסחר אלקטרוני או לעיין בעוד פרויקטים.