הבעיה

מדממים כסף בשני הקצוות.

מלאי הוא המקום שבו רשת קמעונאית מפסידה הון בשקט. הרשת הזו הפסידה בשני הקצוות בבת אחת: סחורה טרייה שהוזמנה ביתר ונרקבה בפח, ורבי-מכר שאזלו מהמדף בשעות השיא ושלחו את הלקוחות היישר למתחרים.

מקור הבעיה היה פשוט: הקנייה התבצעה לפי תחושת בטן. קניינים ומנהלי מלאי עבדו מול גיליונות ישנים והזמינו לפי מה ש"הרגיש נכון" או לפי מה שהזמינו בשבוע שעבר, בלי לנתח לעומק את הביקוש שמולם. אחוזים דו-ספרתיים משורות המוצרים המתכלות ביותר (מוצרי חלב, מאפייה, פירות וירקות) הלכו ישר לפח כי הוזמן יותר ממה שאפשר למכור בזמן. ושום דבר לא חיבר את הקופות בסניפים (מה שנמכר עכשיו) למרכז הלוגיסטי ולספקים בזמן אמת.

מה עשינו

החלפנו את הניחוש בתחזית.

והשארנו יד אנושית על כפתור ההזמנה, כך שאף אחד לא הזמין בעיוור.

דאטה

צינור אחד מאוחד

במקום שכל סניף ומחלקה יעבדו לבד, חיברנו את נתוני הקופה ישר למערכת הלוגיסטיקה הקיימת של הרשת, וקיבלנו תמונה אחת בזמן אמת של מה שנמכר בפועל, ובאיזה סניף.

אותות

העולם שמחוץ לחנות

הזנו למודל את המשתנים החיצוניים שבאמת משפיעים על סל הקניות (ימי שיא, חגים ומזג אוויר) כך שהתחזית משקפת את השבוע שמגיע, ולא רק את השבוע שחלף.

תחזית

לכל סניף, לכל מוצר

במקום שקניין ינחש כמה ארגזים להזמין, המודל קורא את קצב המכירה בזמן אמת ומפיק המלצת הזמנה מדויקת ומותאמת לכל מוצר בכל סניף.

מתכלים

סחורה טרייה קודם

משקל מיוחד לשורות המוצרים קצרות החיים (מוצרי חלב, מאפייה, תוצרת) שבהן הזמנת יתר פירושה פח והזמנת חסר פירושה מדף ריק, והכמות הנכונה היא מטרה נעה.

שליטה

הקניין נשאר אחראי

לא נתנו ל-AI להזמין בעיוור. כל בוקר מנהל הרכש מקבל רשימת המלצות מסודרת בטלפון, סוקר אותה, ומאשר את ההזמנה לספק בהקשה אחת.

חי

מחובר למערכות הקיימות

הכול רץ מול המערכות שהרשת כבר משתמשת בהן (קופות, לוגיסטיקה, ספקים) כך שהמערכת נעשתה חלק מהשגרה היומית, ולא עוד כלי מוברג בצד.

התוצאה

מדפים מלאים יותר, פחים ריקים יותר.

כבר ברבעון הראשון, שני קצוות ההפסד התחילו להיסגר.

חי

בזבוז נמוך ב-~30%, חוסרים נמוכים ב-60%

סחורה שפגה והלכה לפח ירדה בכ-30% כבר ברבעון הראשון, וכך נחתך הפסד חודשי גדול שחזר על עצמו שוב ושוב. המקרים של מדף ריק במוצרים מבוקשים ירדו ב-60%, מה שהעלה את המחזור ישירות והשאיר את הלקוחות מרוצים יותר בחנות.

היום של הקניין

מ-4 שעות ל-15 דקות

העבודה השוחקת של הקניינים סביב חישובי מלאי והזמנות התכווצה מכארבע שעות ביום לכחמש עשרה דקות, רק סקירה מהירה והקשה לאישור המלצות המערכת, ושאר היום מתפנה לעבודה שדורשת אדם.

למה זה מחזיק

תחזית שקניין סומך עליה.

זה מחזיק כי האדם אף פעם לא יצא מהתמונה. ה-AI עושה את הניתוח שגיליון לא יכול לעשות ומגיש המלצה ברורה; הקניין, שמכיר את השטח, עדיין מחליט ומאשר. האיזון הזה (חיזוי חד עם אדם על ההזמנה) הוא מה שהופך אותו לבטוח להרצה יומיומית, וזו אותה משמעת שמאחורי עבודת האינטגרציה למערכות ותיקות שלנו.

עוד פרויקטים

פרויקטים קשורים.

זורקים סחורה לפח כל חודש?

לתיאום שיחת אסטרטגיה בזבוז וחוסרי מלאי הם בדרך כלל אותה בעיה. שלושים דקות, בלי מצגות. אפשר גם לקרוא על AI לקמעונאות ומסחר אלקטרוני או לעיין בעוד פרויקטים.