הבעיה

מלכודת המגוון.

חברות מוצרי צריכה רבות נופלות לאותה מלכודת: השקת עוד ועוד טעמים, ניחוחות, גדלים ואריזות כדי לשמור על שטח מדף, עד שהמערך התפעולי נחנק. זה בדיוק מה שקרה לחברה הזו, שבה 80% מהרווחים הגיעו מ-20% בלבד מהמוצרים.

אחזקת 'הזנב הארוך' הייתה יקרה להחריד. מאות מוצרי נישה נמכרו בכמויות קטנות, אך כל אחד מהם דרש הסבות קו תכופות (עצירה לניקוי והחלפת אריזות), מה שייקר את עלויות הייצור במפעל כולו. במקביל, ההשקות החדשות לא גייסו לקוחות חדשים, אלא פשוט באו על חשבון המכירות של מוצרי הליבה הרווחיים יותר.

כל המצב הזה כלא מזומנים רבים. כדי לתמוך ב-1,500 מק"טים, המחסנים נאלצו להחזיק מלאים עצומים של חומרי גלם ואריזות ייעודיות, שחלקם פג תוקף ונזרק. למרות זאת, אף אחד בחברה לא העז להסיר אף מוצר מהמדף, מכיוון שלא הייתה דרך לחשב את ההשפעה האמיתית של המהלך על הלקוחות ועל המכירות.

מה עשינו

חישבנו את העלות האמיתית של כל מוצר, ואז ביצענו סימולציה של הקיצוץ.

עלות השירות האמיתית של כל מק"ט, ומה באמת קורה כשהוא מוסר מהמדף.

עלות שירות אמיתית

העלות האמיתית של כל מוצר

קישרנו בין נתוני המכירות של כל מוצר לעלות הייצור המדויקת שלו, לזמני השבתת המכונות שהוא מצריך ולעלות החזקת המלאי שלו, כך שחישוב הרווחיות שיקף את כלל המרכיבים ולא רק את שורת ההכנסות.

רציונליזציה

מוצרים טפיליים ומוצרי עוגן

אלגוריתם חכם מפריד בין מוצרים “טפיליים” (כאלה שמפסידים כסף ומעכבים את התפעול) לבין “עוגנים אסטרטגיים” שמביאים לקוחות בפועל, כך שניתן לבחון את קטלוג המוצרים על בסיס עובדות ולא מכוח ההרגל.

סימולציה

לדמות את השפעת הקיצוץ לפני שמבצעים אותו

המערכת מדמה את השפעת הסרתו של מוצר מסוים מהמדף על המכירות (למשל, האם הלקוח יעבור למוצר חלופי של החברה או יפנה למתחרים), כך שהסיכון הכרוך בצמצום הקטלוג מחושב ומדויק, ולא מבוסס על ניחושים.

לראות קניבליזציה

אילו השקות באמת היו רווחיות

המודל מציג אילו מוצרים חדשים גייסו לקוחות חדשים בפועל ואילו רק באו על חשבון מוצרי הליבה, זהו ההבדל בין צמיחה אמיתית לבין תחלופת מוצרים יקרה על המדף.

להחליט עם דאטה

דשבורד ניהולי אחוד

ההנהלה (מנכ"ל, מסחר ותפעול) מקבלת המלצות ברורות לקיצוץ ואיחוד, כל אחת עם חיזוי מדויק של החיסכון בעלות הייצור ושל שטח המחסן שהיא משחררת.

האדם מחליט

ההחלטה נשארת בידי ההנהלה

אף מוצר אינו מוסר מהמדף באופן אוטומטי. המודל מספק להנהלה את הנתונים המדויקים שמעולם לא היו ברשותה, והמנהלים הם אלו שמחליטים מה להסיר ומה להשאיר, מתוך קבלת אחריות מלאה על ההחלטה.

התוצאה

קטלוג ממוקד יותר, רצפת ייצור רגועה יותר.

פחות מוצרים, יותר רווח, יותר מזומנים.

חי

צמצום של 25% במק"טים, אפס פגיעה בהכנסות

רבע מקטלוג המוצרים המפסידים צומצם או אוחד, ללא שום פגיעה בשורת ההכנסות. הביקוש פשוט נותב למוצרי הליבה של החברה, במקום לזלוג למתחרים.

וגם מזומן שוחרר

צמצום של 35% בהשבתת קווי הייצור

המעבר לסדרות ייצור ארוכות ורווחיות יותר של מוצרי הליבה צמצם את זמני השבתת קווי הייצור ב-35%, ושחרר הון חוזר משמעותי שהיה כלוא במלאי עודף של אריזות וחומרי גלם, מה ששיפר משמעותית את תזרים המזומנים החופשי.

למה זה מחזיק

אומץ ניהולי, שמגובה במספרים.

המהלך התאפשר רק בזכות העובדה שלראשונה, כל מוצר שויך לעלות השירות האמיתית שלו, וניתן היה לבצע סימולציה מדויקת של השלכות הסרתו. זוהי אותה מתודולוגיה קפדנית של חיבור דאטה מסחרי לתמונת העלויות ושרשרת האספקה בפועל, המניעה גם את עבודת חיזוי הביקוש שלנו. ההנהלה המשיכה לקבל את כל ההחלטות בפועל, המודל פשוט החליף את החששות בנתונים מוכחים.

עוד פרויקטים

פרויקטים קשורים.

קטלוג מוצרים שגדל מעבר לכל פרופורציה?

לתיאום שיחת אסטרטגיה הביאו את שורת המוצרים שאף אחד לא מצליח להחליט לגביה. שלושים דקות, בלי מצגות, או חקרו AI לקמעונאות ומסחר אלקטרוני, או ראו פרויקטים נוספים.