הבעיה

עיר שכל האורות בה דולקים.

הקמפוס (עשרות מבנים, אולמות ומעבדות) פעל בעיוורון. מיזוג ותאורה באולמות ענקיים עבדו במלוא העוצמה גם כשהחדרים היו ריקים לחלוטין.

במקביל, ציוד מחקר רגיש ויקר (מקררי מעבדה, שרתים, מערכות אוורור) קרס בלי התראה, מחק דגימות מחקר יקרות ועצר פרויקטים אקדמיים. ומערכת שיבוץ החדרים הישנה הייתה חסרת היגיון: היא פיזרה הרצאות קטנות באולמות עצומים, או אילצה מבנה שלם להיות מחומם, מנוקה ומאובטח בשביל שניים-שלושה שיעורי ערב. בזבוז בכל פינה, כי שום דבר לא חיבר את מערכת השעות למבנה.

מה עשינו

חיברנו את מערכת השעות למבנה.

חיישנים ומערכת שעות בלולאה אחת, כך שהקמפוס מכבה את מה שאף אחד לא משתמש בו ומתקן את מה שעומד לקרוס.

אינטגרציה

החיישנים פוגשים את מערכת השעות

חיברנו את מערכת השעות האקדמית עם חיישנים תפעוליים על מערכות המיזוג, החשמל והמעבדות בכל הקמפוס. תמונה מחוברת אחת: מה משובץ, מה מאוכלס ומה צורך חשמל.

תזמון חכם

לכבות את האגפים הריקים

לוגיקה שמסנכרנת את השעות: אם באגף אין הרצאות מ-16:00, המערכת מורידה אוטומטית את צריכת האנרגיה שלו וסוגרת אותו תפעולית לניקיון ותחזוקה. יותר לא מחממים מבנה ריק.

חיזוי

לתקן לפני שזה קורס

המודל עוקב אחרי תנודות בטמפרטורה ובצריכת החשמל של ציוד מעבדה ושרתים, ופותח קריאת תחזוקה להחלפת חלק לפני שהוא קורס ומפיל איתו מחקר.

מרחב

החדר הנכון לשיעור

הרצאות קטנות מפסיקות לנחות באולמות ענקיים. התאמת גודל החדר לגודל השיעור האמיתי מצמצמת את השטח שצריך להאיר, לקרר, לנקות ולאבטח, במיוחד בשעות הערב השקטות.

הגנה

מחקר שלא הולך לאיבוד

בזכות זיהוי מוקדם של סימני שחיקה בציוד, המערכת הפסיקה לאבד את הדגימות, הניסויים והפרויקטים שתקלת פתע הייתה מוחקת.

חי

על פני כל הקמפוס

המערכת רצה מול המבנים האמיתיים ומערכת השעות האמיתית בפרודקשן, ומסתגלת ככל שהלוח משתנה. הקמפוס נשאר אופטימלי משבוע לשבוע, לא רק ביום שבו הוגדר.

התוצאה

חשבונות נמוכים יותר, שום דבר לא הולך לאיבוד.

הבזבוז נעלם, והתקלות הפסיקו להפתיע.

חי

אנרגיה ותחזוקה ירדו בכ-18%

עלויות האנרגיה, החשמל והתחזוקה בקמפוס ירדו בכ-18% (חיסכון שנתי גדול וחוזר), והמעבר לתחזוקה חזויה הביא לאפס אירועים של אובדן חומרי מחקר או השבתה קריטית של מעבדות.

ובכל הקמפוס

30% פחות אולמות פתוחים בשעות השפל

בזכות התאמת החדרים לביקוש האמיתי, צוות התפעול צמצם ב-30% את מספר האולמות שנשארים פעילים בשעות השקטות, הוריד עומס מצוותי הניקיון והאבטחה והקטין את השטח שצריך לתפעל.

למה זה מחזיק

למבנה סוף סוף יש משוב.

זה מחזיק כי הלולאה סגורה: מערכת השעות אומרת למבנה מה לעשות, החיישנים אומרים למודל מה קורה, והמודל פועל (על האנרגיה ועל ציוד שעומד לקרוס) לפני שאדם היה בכלל שם לב. דאטה תפעולי חי שמחובר לפעולה אוטומטית, זו אותה משמעת שמאחורי העבודה שלנו בתחזוקת מבנים, מיושמת על קמפוס.

עוד פרויקטים

עבודות קשורות.

משלמים כדי לחמם חדרים ריקים?

לתיאום שיחת אסטרטגיה המבנים שלכם כבר יודעים מה קורה. הם פשוט לא פועלים לפי זה. שלושים דקות, בלי מצגות. או ראו עוד פרויקטים.