כוח האדם נע מבעלי מקצוע ותיקים שסמכו על נייר ופקס ועד מנהלי פרויקטים צעירים שמצפים לאפליקציה מהירה. כל מערכת חדשה שההנהלה השיקה נקלטה אצל חצי מהצוות ואיבדה את החצי השני, כך שהעבודה האמיתית של תחזוקת אלפי דירות עדיין התנהלה בשיחות טלפון וטפסים.
ארגונים חברתיים מעסיקים תמהיל אנשים קיצוני. לספק הזה היו עובדי תחזוקה ותיקים שעבדו עשרות שנים עם נייר ופקס לצד מנהלי פרויקטים בשנות העשרים לחייהם שמצפים לאפליקציות חכמות ולתהליכים מיידיים. שני קצות הטווח הזה נזקקו לאותו מידע ומעולם לא קיבלו אותו באותה דרך.
משימות ליבה, הזמנת ציוד, בקשת חופשה, אישור נוהל בטיחות, היו מפוזרות על פני כמה מערכות מקבילות, חלקן ידניות לגמרי. התוצאה הייתה תהליך שבור: דיווחי שטח הגיעו שגויים, עדכונים אבדו, והעובדים הוותיקים סירבו בשקט להתחבר לפורטלים המורכבים שההנהלה ניסתה שוב ושוב להכניס, והעדיפו במקום זה להתקשר למשרד.
ומכיוון שכל אנשי השטח עבדו רחוק מכל שולחן עבודה, לא הייתה דרך אמינה לדחוף מסר אחד ברור ועקבי לכולם. האנשים הכי קרובים לדיירים היו הכי קשים להשגה.
לשים את עבודת היום על הטלפון, שהמערכת תדחוף במקום שהעובד יחפש, ולחבר הכול בחזרה למערכות הליבה.
בנינו סביבת עבודה מבוססת אפליקציה שתחליף את האינטרה-נט המסורבל, שעוצבה קודם כול למובייל כי כוח האדם חי בשטח, כך שכל העבודה נמצאת על הטלפון שהעובד ממילא סוחב ולא על מחשב שולחני שהוא אף פעם לא יושב מולו.
הממשק נשמר בכוונה פשוט ואינטואיטיבי במיוחד, מעוצב לכל גיל ולכל רמת אוריינות דיגיטלית, כך שגם לבעל מקצוע שמעולם לא סמך על מחשבים וגם למנהל שחי על אפליקציות הוא מובן מאליו כבר בניסיון הראשון.
במקום שעובד יחטט בתיקיות כדי למצוא מסמך, האפליקציה דוחפת אליו את המשימה, תדריך בטיחות קצר לחתום עליו בבוקר, העבודה הבאה ברשימה, כך שהדבר הנכון לעשות הוא תמיד הדבר שעל המסך.
עובד יכול לצלם תקלה בדירה ולשלוח אותה ישר למחלקת התחזוקה בהקשה אחת, וכך תיאור טלפוני מבולבל או טופס שמולא שעות אחר כך במשרד מוחלפים בדיווח ברור עם חותמת זמן.
דרך ממשקים פתוחים ההאב מתחבר למערכות משאבי האנוש וניהול הנכסים, כך שכל דיווח מהשטח מעדכן את מסד הנתונים המרכזי ישירות ואף אחד לא צריך להקליד את אותו מידע פעמיים למערכת שנייה.
כל אישור בטיחות בבוקר נשמר עם שם העובד והתאריך, ונותן לארגון תיעוד ביקורת נקי שמוכיח שהאנשים הנכונים ראו את הנוהל הנכון, בלי שמפקח רודף אחרי חתימות על נייר ברחבי המתחמים.
המערכת לא רק נבנתה; כל דור בחברה באמת השתמש בה.
החיכוך הטכנולוגי שהטביע השקות קודמות נעלם. האימוץ הגיע לכמעט 100% על פני כל ארבעת הדורות שמועסקים בחברה, מקבלני שיפוצים ותיקים ועד עובדי מטה צעירים, כי הכלי היה פשוט מספיק כדי שאף אחד לא יצטרך שכנוע.
מידע עבר בין השטח למשרד בצורה חלקה הרבה יותר, וחסך עשרות שעות בשבוע שבוזבזו על שיחות הבהרה, הקלדת דיווחי תקלות מהפקס ורדיפה אחרי אישורי טפסים ידניים. הצוות הרגיש מחובר יותר לארגון וסיפק לדיירים שירות מהיר בהרבה.
מערכת שהעובדים לא פותחים לא שווה כלום, מתקדמת ככל שתהיה. הערך כאן היה לבנות קודם כול למשתמש הכי פחות בטוח בעצמו, ולדחוף את המשימה במקום לבקש מאנשים לחפש אותה, כך שכוח שטח שלם, רב-דורי וללא עמדות קבועות אימץ אותה בלי מלחמה. זו אותה משמעת של אימוץ שמאחורי עבודת ההטמעה של AI שלנו, מכוונת כאן לצוותי שטח שמחליפים אינטרה-נט על הטלפונים שלהם ולא לעובדי משרד שמאמצים כלים שולחניים חדשים.
קמעונאי גדול במערב אירופה השיק AI וכמעט אף אחד לא השתמש בו. הטמעה מעשית ומותאמת לתפקיד העלתה את האימוץ היומי מ-15% ל-85% וקיצצה זמן מנהלה בכ-40%.
לפרויקט המלא ← תקשורת פנים ארגונית · ייצורתזכיר אחד ארוך באנגלית נשלח ל-50,000 עובדים והגיע כמעט לאף אחד. מנוע תקשורת ב-AI כותב מחדש כל מסר לפי הקורא, ומעלה את שיעורי הקריאה ומסיים הוצאה על תרגום חיצוני.
לפרויקט המלא ←
Reef TRH